המשבר ביוון ושאר חזירים
מעשה בשלושה חזירים. החזירים חיו בשלום ובשלווה, אבל כל חזיר חי קצת אחרת. חזיר אחד היה רציני ואנרגטי, שרצה לחיות בביטחון - ולכן השקיע, ובעמל רב בנה לעצמו בית אבן. החזיר השני אהב את החיים הטובים, אבל בכל זאת היה מדבר לפעמים עם החזיר של בית האבן, והיה מודאג מהעתיד - ולכן בנה לעצמו בית עץ. והחזיר השלישי - זה היה חזיר הולל וסובא, שכל היום היה מתפלש בבוץ וחי ללא דאגות. רק כשהגיע החורף והחזיר נרטב עד העצם, החליט שבשביל הגנה מהגשם ותו לו, יבנה לעצמו בית קש.
כך חיו החזירים, והיו כל אחד שמח בחלקו. לעיתים היה משקיף החזיר בבית האבן על החזיר בבית הקש, וחושב כמה טוב היה לו היה גם הוא חוגג בבוץ במקום לתקן את גג הרעפים. ואז הגיע הזאב הרעב, שאהב לאכול חזרזירים. מיהרו החזירים והתחבאו חזיר חזיר בביתו. בא הזאב לבית הקש - ונשף, ונשף, ונשף והעיף את בית הקש, והחזיר העצלן רץ מהר לחברו בבית העץ בתקווה שיצילו מידי הזאב הרעב. חושבים שאתם יודעים את ההמשך?
המשבר של יוון ויתר החזירים (PIIGS - Portugal, Italy, Ireland, Greece, Spain) הוא בדיוק הסיפור שלעיל עד כה - מדינות ששנים רבות התפלשו בגרעונות תקציביים, מדיניות רווחה בלתי מתוקצבת, חובות גדלים ועולים, ובום כלכלי - באופן אירוני בעיקר בתחום הנדל"ן, כמו במקרה של החזירים שבסיפור. רק שכנראה שכשהזאב מגיע, הוא קודם כל מגיע לחזיר שגר בבית הקש, שכעת אץ רץ לבית העץ ומבקש חילוץ מהיר משיני הזאב. מה יעשו מדינות אירופה האחרות כעת? אלו ששמרו על כלכלה בריאה וכעת גם כן מתמודדים עם משבר כלכלי משל עצמם, כאשר הקבצן התורן רוצה נדבה?
הבעיה היא, שאותן מדינות בגוש האירופי כמו גרמניה וצרפת שנמצאות על פניו במצב יחסי טוב, לא חיות בבית האבן אלא חיות בבית העץ. למרות שהצרות שלהן לא נראות גדולות כמו אלו של היוונים, הבנקים שלהן בצרות גדולות, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא של חשיפת הבנקים ליוון - המספרים במיליארדי דולרים. אם יוון לא תקבל כסף, ההפסדים לבנקים באירופה יהיו עצומים, ויכולים לייצר אפקט דומינו גם למדינות האחרות, בעיקר ספרד ופורטוגל, שבתורן חייבות הרבה כסף לבנקים זרים, והמעגל ממשיך עד לקיפאון מוחלט של המערכת הבנקאית באירופה. לכן הנטיה היא מיד לחלץ את יוון
ות החלשות ביבשת. השאלה היא האם יש לזה תקווה, והתשובה של נוריאל רוביני היא לא.
רוביני אומר שהמצב של יוון דומה למצב של ארגנטינה לפני 10 שנים - חוב גדול במטבע זר - כלומר אין אפשרות להדפיס כסף על מנת להקטין את החובות, וחוסר נכונות לבצע רפורמות וקיצוצים תקציביים כדי שתהיה אפשרות כלשהי להחזר החוב. הוא בעצם טוען שהבעיה של יוון היא לא חוסר נזילות בטווח הקצר, אלא שהיא פשוט חדלת פרעון, פושטת רגל, ולתת לה כסף לא יפתור את הבעיה - היא פשוט תפשוט רגל כמה שנים מאוחר יותר, רק במצב חלש עוד יותר. היסטורית האשראי של יוון ב-200 השנים האחרונות תומכת בטענה זו.
גם בספרד המצב קשה. יותר מ-20% אבטלה (ומעל 40% בקרב צעירים), גירעון עמוק בתקציב וחוסר רצון פוליטי לשינוי ככל הנראה יביא לתוצאה עגומה גם שם. כשגוש היורו הוקם ב-1999, הקו המנחה היה שהמדינות החלשות יותר ייצמדו למדינות החזקות, והכלכלה של הגוש תהפוך ליותר הומוגנית. מה שקרה בפועל הוא שברגע שהמדינות היותר חלשות כמו ספרד ויוון קיבלו גישה להלואות בריבית נמוכה כאילו היו גרמניה, התמריץ לקצץ בהוצאות ולהתייעל נעלם ובמקום התפתחה בועה ספקולטיבית. עכשיו גוש היורו כולו בסכנת התפוררות.
כעת החזיר מבית העץ יכול להחליט להשאיר את חברו לזאב מתוך תקווה שהזאב ישבע וילך, או שהוא יכול לנסות להציל את חברו, ולקחת סיכון - אולי גם בית העץ יעוף ושניהם ייאכלו. איך העניין יתפתח? רוביני כרגיל לא אופטימי.