בארץ או בחו"ל? היכן להשקיע?
ישנם מספר הבדלים מהותיים בין השקעה במניות בארץ להשקעה במניות בחו"ל, כשבחו"ל הכוונה היא בייחוד לארה"ב. על המשקיע האקטיבי במניות להיות מודע להבדלים אלו, על מנת שיוכל לקבל את החלטות ההשקעה שלו בצורה מושכלת יותר. אז היכן כדאי יותר להשקיע? נעבור על היתרונות והחסרונות של השקעה במניות בחו"ל לעומת השקעה במניות בארץ.
כפי שניתן לשים לב די בקלות מרפרוף קצר בפורום, האתר שלנו ממוקד בעיקר סביב השקעות בחו"ל. יש לכך מספר סיבות טובות, אך גם להשקעות בארץ יש יתרון, ואיכות החברות הישראליות לא נופלת משל החברות הזרות. נעבור עם כך על ההבדלים.
ההבדל המהותי הראשון בין השקעה בארץ להשקעה בחו"ל (וכשאני כותב חו"ל אני מתכוון בעצם בעיקר לארה"ב) הוא הגודל. השוק האמריקאי גדול פי כמה וכמה מהשוק הישראלי, ולעומת כמה מאות בודדות של מניות שרשומות למסחר בבורסה בתל אביב, רשומות בארה"ב כמה וכמה אלפי חברות בבורסות השונות וכן מחוץ לבורסות. מתוך כמה מאות המניות שרשומות למסחר בארץ, חלק ניכר קטנות מאוד, יש כמה שלדים בורסאיים, וכשיורדים לעומקו של עניין מגיעים לכך שבסופו של דבר יש לא יותר מ-100 חברות (וגם זה למתוח את הגבול) שראויות להשקל כהשקעה ראויה בארץ. זאת לעומת פי כמה וכמה בארה"ב.
MXLLS
נגזר חשוב מעניין הגודל וכמות החברות הרשומות, הוא הפיזור הסקטוריאלי. רוב החברות הבורסאיות בארץ מרוכזות במספר סקטורים מצומצם כגון נדל"ן ופיננסים, וקשה מאוד למצוא משהו ראוי מחוץ להם. ישנם סקטורים שלמים שאין להם שום יצוג בבורסה בארץ, כמו למשל סקטור הספנות (אם כי ניתן להחשף אליו בעקיפין דרך החברה לישראל שמחזיקה בצים). כמו שוותיקי הקהילה שלנו יודעים, אחד מעקרונות ההשקעה שלונג דוגלים בו הוא השקעה בתחומים מוכרים בהם יש לנו יתרון על פני משקיעים אחרים. היתרון הזה הולך לאיבוד בגלל המחסור הכרוני בייצוג בורסאי של חברות מסקטורים שאינם ב"מיין סטרים" הישראלי. אין ספנות לסוגיה השונים (שזה תחום מאוד רחב בפני עצמו וכולל הרבה מאוד תת סקטורים), אין תובלה יבשתית, וכולי וכולי.
עוד נגזר חשוב מההבדל בגודל, הוא הסיכוי לתפוס חברת צמיחה. תמיד אפשר להמר על חברות שנראות שהולכות להפוך ללהיט ועל סטארטאפים, אבל ההסטוריה מראה שהשקעות מהסוג הזה, אלמלא נעשו עם ידע מוקדם רב בתחום, נגמרות בדרך כלל בהפסד מהותי למשקיע. בגלל שהשוק בארץ מוגבל בגודלו, הסיכוי לתפוס חברת צמיחה אחרי שהיא כבר רתפרצה הוא נמוך מאוד. חברה שמצליחה בארץ תגיע מהר מאוד (יחסית) לרוויה, והתפרסות לחו"ל דורשת שינוי מהותי בהערכות החברה. בארה"ב לעומת זאת, השוק ענק. חברה שהצליחה בניו יורק, יכולה לצמוח בתוך ניו יורק, ואחרי זה להתפרס לכל רחבי ארה"ב. התרחבות מניו יורק ללוס אנג'לס פשוטה בהרבה מהתרחבות מתל אביב ללונדון.
בנוסף, בגלל שעלויות הרישום לבורסה אינן זניחות (כמה מליונים), מלכתחילה חברה שנרשמת לבורסה היא חברה בעלת אמצעים. לכן בדרך כלל חברות שנכנסות לברוסה נמצאות כבר אחרי שלב הצמיחה המהירה שלהן.
חיסרון מהותי נוסף ממנו סובלת הבורסה בארץ לעומת הבורסות בארה"ב, הוא החיסרון הכרוני במידע. כל החברות שרשומות בארה"ב (כולל אגב כמה וכמה ישראליות) חייבות בדיווחים מדוקדקים ל-SEC, הרשות לניירות ערך האמריקאית. הדרישות לדיווח בארה"ב מחמירות בהרבה מאשר בארץ. בנוסף לדוחות, החברות שרשומות בבורסות הגדולות (NYSE, NASDAQ, AMEX) מחזיקות גם אתרים לקשרי משקיעים ומקיימות שיחות וועידה אחת לרבעון. בנוסף, בגלל גדלו של השוק האמריקאי, כמות המתעניינים בו וחובת הדיווח המדוקדקת, קל הרבה יותר לבצע מחקר לגבי חברות שרשומות באר"הב לעומת חברות שרשומות בארץ. ישנם עשרות אתרי אינטרנט רציניים שמחזיקים בכמות לא מבוטלת של מידע, כלים רבים למשקיע כמו מסנני מניות (בארץ קיים אחד, של כלכליסט) וישנה סקירה עיתונאית מרובה. מה יותר פשוט מלהכנס לאתר של גוגל פייננס, לעבור לדף החברה המבוקשת ומתוכו לראות בקלות את החדשות האחרונות, לגלוש משם לדף המשקיעים של החברה ואחרי זה לדף של מורנינגסטאר עם מידע הסטורי רב?
עם כל זה יש להשקעה בארץ גם כמה יתרונות לא מבוטלים-
ראשית, אפשר להשקיע ישירות בשקלים, ואין צורך בהמרות מטבע. עבור מי שחי בשקלים (כמו רוב קוראי כתבה זו מן הסתם), הגיוני יותר להשקיע בשקלים מאשר במטבע זר, וכך לבטל את סיכון השינוי בשער החליפין. בנוסף, כל פעולה של המרת מטבע גם עולה כסף. הכורך בהמרת מטבעף וההשקעה בנכסים שמחירם נקוב במטבע זר מהווה חיסרון מהותי להשקעות בחו"ל.
יתרון נוסף שיש להשקעה בארץ, היא היכולת הפשוטה יחסית לבדוק "בעיניים" את הסחורה. אם הזכרתי קודם שיש יתרון בהשקעה בדברים שמבינים בהם, הרי שיש גם יתרון בהשקעה בדברים שאפשר לראות. אפשר ללמוד לא מעט מלהכנס למשרדי החברה בה אנו רוצים להשקיע, ומללכת לראות במו עיננו את הפרוייקטים שלהם. מספרים על וורן באפט שלפני כמה עשרות שנים, לפני שהשקיע בחברה מסויימת, הוא הלך ובדק כמה משאיות וקרונות רכבת עמוסים יצאו מהמפעל שלה. אין כמו מראה עיניים- מפעל מצליח ישגר סחורה ויזמין חומרי גלם, ופרוייקט נדלן שקורם עור וגידים זה בהחלט משהו שבולט בשטח.
יתרון אחד נוסף להשקעה בארץ, הוא שלהשקיע קרוב לבית נותן הרגשה טובה. יש משהו מחמם בלהרגיש ציוני שאת הכסף שלך אתה שם קרוב לבית.
ומה לגבי מיסוי?
מבחינת מס, ההבדלים אינם גדולים. בין ישראל לארה"ב יש אמנת מס שמסדירה את הנושא. מי שמשקיע דרך ברוקר ישראלי ישלם 20% מס רווחי הון על עליה בערך המניות, בין אם ההשקעה היא בארץ ובין אם היא בחול, כשהברוקר כבר יגבה עבורו את המס וידאג למגן המס. מי שיבחר להשקיע דרך ברוקר זר יאלץ לגשת פעם בשנה למס הכנסה על מנת להסדיר את נושא תשלום המס שהוא באותו גובה. קצת טרחה אבל יש בה גם יתרון- המס נדחה במהלך השנה לתשלום אחד, לא משלמים בשוטף.
הבדל נוסף מבחינת מיסוי הוא עניין המס על דיבידנדים: מס על דיבידנדים בארץ הוא 20%, כמו המס על רווחי הון. בארה"ב לעומת זאת, ממשקיעים זרים יגבו מס של 25% במקור, לא משנה כלל אם הברוקר הוא ישראלי או אמריקאי.
אז מה עושים?
כמו שאפשר לראות בלונג, הפיתרון שרובנו בחרנו הוא להתמקד בעיקר בהשקעות בחברות שנסחרות בבורסות האמריקאיות. היתרונות של ההשקעה בחברות אלו עולים לדעתנו בצורה מהותית על החסרונות. עם זאת, יש גם דרך ביניים מסויימת, שעוזרת לפחות מבחינת המטבע, כמות המידע הזמין ואיכות הדיווחים- להשקיע בחברות ישראליות שנסחרות גם בארה"ב, או חברות "דואליות". אפשר לרכוש את המניה בבורסה הישראלית, ולקבל מידע דרך אתרי הפיננסים הזרים. ישנן גם חברות ישראליות שנסחרות רק בחול ואפשר להשקיע גם בהן, אבל אז מאבדים את יתרון המטבע.