קרן מחקה

קרן מחקה היא מכשיר השקעה שמנסה להתחקות אחר מדד מסויים על ידי רכישת הנכסים המרכיבים אותו בנאמנות עבור המשקיעים. לאחרונה החלו לפעול גם בארץ קרנות מחקות כאלטרנטיבה לתעודות סל וקרנות נאמנות מנוהלות, ולכן ננצל את ההזדמנות לספר מה זו קרן מחקה, כיצד היא עובדת, מה ההסטוריה שלה ומה ההבדלים בינה לבין קרן נאמנות מנוהלת ולבין תעודת סל.

הקרן המחקה פותחה לראשונה על ידי ג'ון בוגל בתחילת שנות השבעים כאלטרנטיבה לקרנות נאמנות מנוהלות. במסגרת תיזת הדוקטורט שלו, בדק בוגל את ביצועיהן של קרנות נאמנות מנוהלות לאורך השנים, והגיע למסקנה שבדרך כלל לאורך זמן, ישיגו קרנות אלו תשואות נמוכות יותר מאשר מדד מנייתי מקביל. בוגל ייסד את קבוצת ואן גרד, ובשנת 1975 הציע לציבור את הקרן המחקה הראשונה, First Index Investment Trust שבהמשך שונה שמה ל- Vanguard 500 Index Fund. בהתאם לגישה שלו, הנהיג בוגל דמי ניהול נמוכים במיוחד, וכן בהמשך היה למנהל הקרן הראשון שלא גבה כלל דמי הוספה.

• לסקירת ספרו של בוגל שעוסק בהשקעה בקרנות מחקות: The little book of common sense investing / by John Bogle

מדד מנייתי הוא מדד שמורכב ממניות שונות במשקלים שנקבעים על ידי שווי השוק של החברות בכפוף למגבלות מסויימות. הרכב המדד משתנה אך ורק בנקודות זמן בדידות, בדרך כלל לא יותר מפעמיים בשנה. קרנות מחקות, קונות בנאמנות עבור המשקיעים את הנכסים השונים המרכיבים את המדד בדיוק על פי הרכב המדד, ודורשות פעולות ניהול מועטות מאוד (החלפת ניירות פעם פעמיים בשנה בעת עדכון המדדים). לעומת זאת, קרנות נאמנות מנוהלות, קונות ומוכרות מניות בנאמנות עבור המשקיעים, על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן בכפוף למדיניות ההשקעה המוצהרת של הקרן ומתוך מטרה להכות את המדד. היות וקרנות אלו דורשות ניהול אקטיבי, בדרך כלל יאלצו המשקיעים לשלם דמי ניהול גבוהים, עד כדי 2 אחוזים מהקרן לשנה ואף יותר. בנוסף, נמצא כי לאורך זמן כמעט אף קרן לא מצליחה להכות את המדד. הסבר אינטואיטיבי לתופעה הזו יכול להיות שהיות וקרנות מהוות חלק כל כך גדול מהשוק, לא ייתכן ולאורך זמן הן יכו את "עצמן".

הקרן המחקה היא למעשה קרן נאמנות שתרכוש בנאמנות עבור המשקיעים בדיוק את הנכסים המרכיבים את המדד אותו היא מחקה, ובכך תנסה להשיג עבורם את תשואת המדד. כלי דומה ומוכר בארץ, תעודות סל, משיג גם הוא את תשואת המדד אם כי בדרך שונה. בתעודת סל מתחייב המנפיק כלפי המשקיעים להשיג תשואה מסויימת על פי נוסחא מדוייקת שנמצאת בתשקיף התעודה. את התשואה הזו, יכול המנפיק לנסות ולהשיג במספר דרכים- רכישת הנכסים כמו בקרן מחקה או השקעה בנגזרים כגון חוזים ואופציות, באופן שיבטיח את תשואת המדד אליו נצמדת התעודה. בעוד קרן מחקה מנסה להשיג את תשואת המדד (בדרך כלל בהצלחה רבה מאוד אגב), תעודת סל מתחייבת להשיג את אותה התשואה, אך נכסיה אינם מוחזקים בנאמנות עבור המשקיעים.

היתרון שבכלי השקעה שנצמדים למדדים הוא גדול מאוד, בעיקר עבור משקיעים פאסיבים יותר. על ידי הצמדות למדד רחב, יכול המשקיע הקטן לגוון את השקעתו בקלות, ובכך לנטרל את הסיכונים שטמונים בהשקעה במספר מצומצם של נכסים (עקב קריסה של חברה מסויימת למשל). באופן זה, יכול המשקיע לרכוש מדד שלם גם בסכום יחסית קטן ובעלות נמוכה, מבלי לדאוג להתאמת ההשקעה שלו לשינויים בהרכבי המדד בעתיד. נמצא שלאורך תקופות ארוכות, השיגה השקעה במדד ה-S&P500 תשואה של כ-9% אחוזים לשנה, שמורכבת מגידול בערך החברות הכלולות במדד ודיבידנדים.

נשווה בין תכונות קרן נאמנות מנוהלת, לתכונות קרן מחקה ולתכונות תעודת סל:

1. מדיניות השקעה וניהול: בקרן נאמנות מנוהלת, יכול מנהל הקרן לרכוש ולמכור נכסים שעומדים במדיניות הקרן המוצהרת כראות עיניו. נמצא כי בעוד שלפני כ-30 שנה החליפו קרנות מנוהלות את כל הנכסים שהן מחזיקות בערך כל שנה וחצי, כיום מחליפות קרנות אלו את נכסיהן בממוצע כפעמיים בשנה. עובדה זו גוררת עלויות גבוהות יותר עקב תשלום עמלות נוספות על ידי הקרן. מדיניות קרן מנוהלת מפורטת בתשקיף שלה, וכל משקיע צריך לקרוא אותו היטב לפני ההשקעה. בקרן מחקה, מתחייבת הקרן לרכוש בדיוק את הכנסים המרכיבים את המדד, ולהחליף את נכסיה אך ורק בתגובה לשינויים בהרכבי המדד (כאמור, פעם פעמיים בשנה) או לצורך הנפקה ופדיון של יחידות השתתפות. למנהל הקרן אין שיקול דעת בבחירת הנכסים, והוא מחוייב לפעול באופן מסויים. בתעודת סל מחוייב המנפיק לתשואת המדד, ולכן ינסה להשקיע באופן שינטרל ככל האפשר את הסיכוי שישיג תשואה שונה מהמדד ויפסיד.

2. נכסי בסיס: קרן נאמנות מנוהלת רוכשת נכסים בנאמנות עבור המשקיעים בהתאם למדיניות שלה. קרן מחקה רוכשת עבור המשקיעים בנאמנות את הנכסים שמהווים את המדד אחריו היא מתחקה. תעודת סל לעומת זאת, אינה רוכשת נכסים בנאמנות עבור המשקיעים, אלא מתחייבת לשלם להם בתאריך מסויים על פי נוסחא כלשהי, כשהיא איננה מתחייבת להחזיק את נכסי הבסיס עצמם. המשמעות היא שבמקרה וקורס מנהל קרן נאמנות, נכסי הקרן עוברים לידי המשקיעים, עבורם נרכשו בנאמנות. לעומת זאת, אם קורסת חברה שמנהלת תעודות סל, אין כל הבטחה לכספם של המשקיעים, והם יחשבו לחלק מנושי החברה. ראוי לציין שחברות השקעות שמעוניינות להנפיק תעודות סל, עושות זאת בדרך כלל דרך חברת בת שעוסקת בניהול תעודות סל, כך שאם חברת הבת קורסת, חברת האם איננה מחוייבת לחובותיה.

3. שעות פעילות: קרנות נאמנות מנוהלות וקרנות מחקות נסחרות פעם ביום בנקודת זמן אחת ספיציפית בה מנפיקים ופודים מנהלי הקרן יחידות. אין כלל בעיה של סחירות, היות וכל פעולות הרכישה והמכירה מתבצעות מול מנהל הקרן שפודה ומנפיק בשווי ההוגן, בכפוף לדמי ההוספה הנהוגים בקרן. תעודות סל נסחרות לאורך כל יום המסחר כמו מניות, כשבדרך כלל יש להן עושה שוק שדואג לתת ציטוטים קרובים לשווי ההוגן של התעודה על מנת לשפר את הסחירות שלה.

4. תשואה מובטחת: קרן נאמנות מנוהלת לא מתחייבת לכל תשואה שהיא. קרן מחקה מתחייבת לעשות ככל יכולתה על מנת להשיג את תשואת המדד אותו היא מחקה, וההסטוריה מראה שבדרך כלל החיקוי הוא טוב למדי, בניכוי דמי הניהול כמובן. תעודת סל מתחייבת לשלם למשקיע בדיוק על פי נוסחא שמפורטת בתשקיף. כפועל יוצא מכך, לקרנות מחקות עשויה להיווצר תופעה הידוע כ-"טעות עקיבה" או Tracking Error, שיכולה להגרם למשל כתוצאה מתזמון לא מדוייק של החלפת נכסים בעת עדכון מדד. לתעודת סל לעומת זאת, אין כלל טעות עקיבה מאחר והיא מהווה התחייבות מדוייקת.

5. עלויות: גם לתעודות סל וגם לקרנות מחקות יש דמי ניהול נמוכים מאוד, בדרך כלל הרבה יותר מאשר לקרנות מנוהלות. לקרנות מנוהלות וקרנות מחקות עשויים להיות דמי הוספה, אם כי בדרך כלל לקרנות מחקות יש דמי הוספה נמוכים יותר, עד כדי לא קיימים. לתעודות סל אין דמי הוספה כלל, אך בעת ביצוע פעולת רכישה או מכירה, יש לשלם עמלת פעולה. בנוסף, ייתכן מצב ובו מרווח הציטוטים של עושה השוק בתעודה עם סחירות נמוכה תחייב קניה במרחק מסויים מהשווי ההוגן של התעודה. המצב כיום בארץ הואשלקרנות המחקות יש עלויות נמוכות באופן פנטסטי, אבל זה בגלל שהן אפיק חדשופחות מוכר. סביר להניח שהעלויות שלהן יעלו קצת עם הזמן (כדאי לקרוא בתשקיף מה העמלה המקסימלית שמותר למנהל הקרן לקחת, ולא להסתפק במידע לגבי מה שהוא לוקח ברגע נתון).

6. מיסוי ודיבידנדים: בקרנות נאמנות (מחקות ומנוהלות) שייכים הנכסים למשקיעים, ולכן גם הדיבידנדים שייכים להם. לעומת זאת בתעודות סל יכול מנהל התעודה לקחת חלק מהדיבידנדנים כמעין עמלה נוספת. על רווחי הון ראליים ישולם מס של 20% בעת המכירה. על דיבידנדים ישולם מס כשיחולקו למשקיעים, ואם הדיבידנדים נצברים (כלומר משמשים לקניית נכסים נוספים), אזי המס עליהם יידחה וישולם בעת מכירת הקרן כמס רווחי הון. יש כאן ייתרון מבחינת יעילות מס לקרנו ותעודות שצוברות את הדיבידנדים, כדאי מאוד לקרוא את מדיניות הדיבידנדים של המכשיר בו שוקלים להשקיע לפני שרוכשים אותו.על דיבידנדים מחברות אמריקאיות יש ניכוי מס ש-25% במקור שאין דרך להתחמק ממנו, למעט מקרים מסויימים כשמשקיעים בתעודות סל שפועלות בצורה שמנטרלת את זה.

את מי קרן מחקה צריכה לעניין?

את כל מי שמעוניין להשקיע בצורה פאסיבית במניות, מי שלא רוצה להקדיש זמן רב לבחירת מניות (או אגחים, תלוי במדד), ומי שרוצה לרכוש תיק מגוון במחיר זול ותשואה שניתן לבדוק אותה הסטורית בקלות.

אז מה כדאי לקנות?

אם נעזוב בצד את הקרנות המנוהלות, שכאמור ההסטוריה מראה שבדרך כלל אינן מכות את המדד (ואם כך למה לשלם למישהו שיעשה משהו שאתם יכולים לעשות בקלות על ידי רכישת כלי מחקה?), כיום ניתן לבחור בארץ בין קרנות מחקות לתעודות סל (בחול יש כלי נוסף שנקרא ETF, שעובד כמו ערוב של קרן נאמנות עם תעודות סל, ועשוי לפעול כקרן מחקה, למשל ה-SPDR). הנקודה המהותית ביותר לאחר שהחלטתם על מסלול ההשקעה (כלומר היצמדות למדד מנייתי רחב לעומת סקטוריאלי, או מדד אגחים למשל)היא למצוא את הכלי שנושא את העלויות הנמוכות ביותר. יש לבדוק את מגוון הכלים המתאימים, את יעילות החיקוי (טיב הנוסחא בתעודת סל והצלחת חיקוי הסטורית בקרן מחקה), היכן דמי הניהול הנמוכים ביותר, ולהשוות את עלות דמי ההוספה (אם יש) עם עלות עמלות הפעולה על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר. כדאי גם לשים לב להבדלים בשעות המסחר, תעודות סל נסחרות כל היום ולכן מפתות יותר לעשות פעולות מיותרות. נקודה אחרונה שכדאי לזכור היא סיכון הקריסה: כשאתם רוכשים קרן, הנכסים על שמכם, וכשאתם רוכשים תעודת סל אתם מקבלים התחייבות. לכן, קיים סיכון מסויים בהשקעה בתעודת סל שאינו קיים בקרן מחקה.

קריאה נוספת:

הבלוג של בוגל.

דף קרנות מחקות באתר פאנדר.

#השקעות #קרןמחקה