בית השקעות לעומת בנק
אנשים רבים מחזיקים את חסכונותיהם בבנקים. למעשה, זה מתבקש נוכח התפקיד המסורתי של הבנקים, שהוא גיוס כספים מהציבור בצורה של חשבונות חיסכון ומתן הלואות לאותו ציבור, כשהוא נהנה ממרווח ריבית וכן עמלות (בארצות ערב לקיחת ריבית - נשך - אסורה ולכן הם המציאו את הפטנט של עמלות גבוהות במיוחד). בנוסף, הבנק מציע לנו אלטרנטיבה לפקדונות, שכוללים אפשרות לקנות ניירות ערך דרך הבנק, כמו מק"מ למשל או מניות.
רק שיש בעיה כשאנחנו קונים ניירות ערך דרך הבנק. מבחינת הבנק, פיקדונות הם המכשיר האידיאלי מכיוון שהבנק יכול לסגור פיקדון ומיד להלוות את הכסף למישהו אחר. לא כך הוא הדבר במקרה שאתם קונים מניה של טבע - הבנק יכול להלוות כנגדה אולי 20% מהשוי של הכסף שהשקעתם במניה. כמובן שזה יוצר לבנק דילמה, שאותה הוא פותר בקלות על ידי העמסת עלויות על מי שקונה מניות וניירות ערך אחרים שעליהם קשה לו לתת הלואות, באופן של עמלות מוגדלות.
זה יוצר מצב שכשהלקוח מגיע לסניף הבנק, הוא רואה לנגד עיניו ריבית גבוהה יותר באג"ח לעומת ריבית הפיקדון, אבל מצד שני הוא גם רואה את העמלות שנלוות לעניין שהופכות את הפקדון להרבה יותר אטרקטיבי גם אם הוא נותן קרוב ל-0. באופן כללי, ככל שקונים ניירות יותר ויותר תנודתיים דרך הבנק, העמלות רק הולכות ועולות, וכן הבנק דואג לייעץ ללקוחותיו לבצע שינויים באופן תדיר בתיק ניירות הערך שלהם (שגוררים עמלות), כדי שחס וחלילה הבנק לא יפסיד על אותו לקוח שבחר לקנות מניות ולא להפקיד בפיקדון. לידיעתכם, שבנקאים נמדדים בכמות הפקדונות שהם סוגרים ומקבלים בונוסים חודשיים על כך.
יבוא פלוני ויטען, כי מותר לבנקים לגבות עמלות - הרי אנחנו משלמים כדי שכספנו יהיה בטוח שם. לידיעתכם המשמעות של הפקדת כסף בבנק כפיקדון: פקדון הוא למעשה מעין איגרת חוב של הבנק כלפי הלקוחות, ואם הבנק קורס הכסף נעלם. מדינת ישראל נהגה עד כה לפצות מפקידים עד סכום של כ-100,000 ש"ח למפקיד אך אין בטחון שתעשה כן בעתיד. אין בישראל ביטוח פקדונות או התחייבות של המדינה בחוק לעשות זאת.
במקרה בו הלקוח בחר לקנות ניירות ערך ולא בחר בפקדון, הרי שכספו תלוי אך ורק ביציבות של הגוף שאת ניירות הערך שלו הוא מחזיק, ולא ביציבות הבנק או הגוף בו הוא מחזיק את אותם ניירות. לכן, אין בטחון גדול יותר או פחות בהחזקת פקדון לעומת אג"ח קונצרני זה או אחר. למעשה, אג"ח מדינה כמעט תמיד נותן ריבית גבוהה יותר בסיכון נמוך יותר לעומת פקדונות בבנק.
יבוא אלמוני ויגיד, כי בבנק הוא מקבל ייעוץ השקעות בחינם, שבו בונים לו תיק השקעות תפור למידותיו ותמיד יש עם מי לדבר. אבל אם לצטט את אדם סמית', אין "ארוחות חינם". הבנק, שברוב חסדיו מספק לכם את שירות החינם יודע היטב שהוא מקבל עמלות משמעותיות בעתיד, וכן ידאג שתמשיכו לשלם אותן כשהוא מייעץ לכם כל חודש לקנות את זה ולמכור את ההוא. למעשה, הלקוח היה חוסך כסף רב אילו היה ניגש ליועץ השקעות פרטי ומשלם לו.
יועץ ההשקעות הפרטי היה מסביר ללקוח שני דברים, שכל אחד מהם לבד היה יותר ממכסה את עלות הייעוץ:
1. אסור לבצע שינויים לעיתים תכופות בתיק ההשקעות. מחקרים אקדמיים רבים מראים שככל שעושים פחות פעולות כך התוצאה הסופית טובה יותר. הסיבה העיקרית - עמלות. כל פעולה עולה כסף, ובסופו של דבר בממוצע לא מביאה יותר תועלת מאשר פשוט לקנות נייר ולהחזיק שנים רבות. זאת לעומת ההמלצה של יועץ הבנק, שמספר השינויים המומלצים על ידיו בתיק כמספר הביקורים שלכם בבנק. להמחשה, אם ניקח עמלת קנייה ומכירה של נניח 0.3% על מניות, עמלה מקובלת ללקוחות רגילים של הבנק, ביצוע פעולה אחת בממוצע על התיק כולו כל חודש תעלה לכם בערך 3.5% מערך התיק כולו בשנה וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון עמלות נוספות.
2. יועץ פרטי גם ימליץ על דבר נוסף - אל תחזיקו את תיק ההשקעות בבנק. לרוב האנשים זה נשמע מפחיד - הרי הבנק זה כל מה שהם מכירים. אבל כן, יש דרך אחרת. לדרך הזו קוראים חשבון השקעות מנוהל עצמאית, וניתן לפתוח אותו בכל אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל.
יש כמה חסרונות לגישה הזו - התחושה החמימה והבטוחה של סניף הבנק והפקיד נעלמו. במקומם נותרתם עם מספר טלפון וסיסמה למערכת מסחר, שבה אתם צריכים להתחיל להתמצא ולהבין איך קונים או מוכרים את מה שאתם רוצים. למרבה המזל רוב בתי ההשקעות מעסיקים עובדים אינטליגנטיים וחביבים שישמחו להסביר לכם איך הכל עובד, מבלי שתצטרכו להמתין בשום תור, פיזי או בטלפון.
חיסרון נוסף הוא שעל מנת למשוך כסף או להפקיד, תצטרכו לבצע העברה בנקאית שלוקחת מספר ימים, וכן אין ייעוץ השקעות "בחינם" - אבל אני לא בטוח שזה חיסרון.
אבל עם כל אי הנוחות הראשונית, היתרונות הם עצומים:
1. אפשרות המרת מט"ח בחשבון, בתנאים של בית ההשקעות עצמו (עלות נמוכה במיוחד, ללא עמלות המרה).
2. קניה של מניות ברוב הבורסות בעולם ללא עמלות גבוהות משמעותית לעומת הנהוג בארץ. יש כמובן עלות נוספת שלברוקר מקומי.
3. עמלות נמוכות, לרוב פי 4-5 לעומת הבנקים, וישנן עמלות שבכלל לא קיימות בבתי ההשקעות כמו דמי משמרת.
4. שירות מעולה. מרימים את השפורפרת, ויש מענה אנושי תוך שניות - ואני מדבר על מענה אנושי איכותי שגם יכול לענות על שאלות מורכבות במהירות. אם מדובר על ביצוע פעולה טלפונית של קניה או מכירה, זה עניין של 30 שניות מהרמת השפורפרת ועד סיום השיחה.
5. מערכות מחשב שניתן לבצע בהן פעולות באופן ישיר דרך בורסות בארץ ובחו"ל.
6. הכסף מוחזק בחשבון נאמנות, כך שאין סיכון במקרה ובית ההשקעות נופל, לעומת בנק שבו אין דבר כזה.
7. מקבלים דיווח חודשי על מצב החשבון בדואר.
8. ריבית על מזומן.
אני בטוח שיש כמה דברים ששכחתי. למעשה, אינני בטוח שכדאי להישאר בבנק גם אם העמלות יהיו זהות.