ההלאמה ואתם- חלק ב'.
בשבוע שעבר הבטחתי לתת מספר דוגמאות למקרים בהם התמוטט בנק, וכיצד הושפעו האזרחים ה"פשוטים" שקשורים בבנק. בכתבה זו אתן את הדוגמאות שהובטחו ואתקן טעות קטנה שכתבתי בשבוע שעבר.
קודם כל, תיקון טעות- כתבתי במאמר מה יקרה אם יקרוס בנק בישראל, או ההלאמה ואתם. בשבוע שעבר שניירות המוחזקים בחשבון הבנק נסלקים על שם בלקוח שרכש אותם במסלקת הבורסה. מסתבר שהתהליך הוא לא בדיוק כזה- עסקאות נסלקות במסלקת הבורסה על שם "חבר המסלקה" שסלק עבורכם את העסקה. לחבר המסלקה צריכה להיות חברה לרישום שמפרטת בדיוק את חלוקת ניירות הערך הבורסאיים שסלוקים על שמו בקרב לקוחותיו. חבר מסלקה הוא גוף שיכול לסלוק עסקאות במסלקת הבורסה. רוב חברי המסלקה הם גם חברי בורסה (גופים שיכולים לבצע עסקאות בבורסה), אם כי אין בהכרח חפיפה בין השניים. מהבחינה העקרונית, זה עדיין לא משנה את מה שכתבתי בעניין בשבוע שעבר- נייר הערך שרכשתם בבורסה בסופו של דבר רשום על שמכם, ולאף אחד אסור לבצע בו פעולה ללא רשותכם. זאת, כאמור, להבדיל מפיקדונות בבנק, שהבנק רשאי להשתמש בהם לצורך הפעילות השוטפת שלו.
קריסת הבנק למסחר:
המקרה הלפני אחרון בו קרס בנק בישראל הוא המקרה של הבנק למסחר שקרס ב-2002 עקב מעילת ענק של אחת העובדות, אתי אלון. אתי אלון הוציאה במרמה מהבנק מאות מליוני שקלים על ידי שימוש בחשבונות פיקטיביים ולקיחת הלוואות בחשבונות אלו. בשיאה של התרמית, החזיקה אתי אלון בכ-20% מכלל חשבונות הבנק(!!!). כתוצאה מהמעילה קרס הבנק שגובה הונו העצמי היה פחות בהרבה מגודל המעילה, 46 מליוני שקלים הון עצמי לעומת מעילה של 271 מליוני שקלים. הבנק נסגר, ובסופו של דבר הזרימה המדינה דרך בנק ישראל כ-600 מליוני שקלים על מנת לפצות את לקוחות הבנק שנפגעו. הפיצוי היה כמעט מלא, כך שהלוקחות בסופו של דבר כמעט ולא נפגעו מעבר לעוגמת הנפש הכרוכה בקריסתו של הבנק. אין בידי מידע לגבי ניירות הערך של הבנק, ומה קרה איתם, אך על פי גודל הפיצוי שהוזרם, קיבלו בעלי החוב ככל הנראה את מלוא כספם בחזרה, ואילו בעלי מניות הבנק מחקו את השקעתם עם סגירתו של הבנק.
במקרה האחרון של קריסת בנק בארץ, קרס "הבנק לפיתוח התעשיה" בעקבות קריסתו של הבנק למסחר. הבנק לפיתוח התעשיה היה בנק קטן עם נתונים "בריאים", בלי מעילה, ועם ניהול טוב. בגלל גודלו, חששו לקוחותיו בעקבות קריסת הבנק למסחר והחל גל גדול של פדיונות מחשבונות הלקוחות. בגלל גודלו של גל הפדיונות, לא יכל הבנק לעמוד בתשלום כספי הלקוחות ונקלע למשבר נזילות קשה. בעקבות הקשיים, העמיד בנק ישראל קו אשראי מיוחד לטובת הבנק, כשבמקביל הבנק עצמו הפסיק לתת אשראי והחל בגביית אשראי שהעמיד ללקוחותיו.בעקבות העמדת קו האשראי, הולאם הבנק והמדינה קיבלה 45.78% מזכויות ההצבעה כנגד אחזקה של 79.55%מהון הבנק. לקוחות הבנק, שהם למעשה אלו שהביאו לקריסתו, בסופו של דבר קיבלו את מלוא כספם, כמו שאר בעלי החוב של הבנק. ערך מניות הבנק ירד בצורה דראסטית, וגודל האחזקות של הבעלים דולל משמעותית בעקבות ההלאמה.
הלאמת הבנקים הגדולים בארץ ב-1983 בעקבות משבר ויסות המניות:
מקרה ההלאמה המפורסם ביותר בישראל הוא ההלאמה של הבנקים הגדולים בעקבות משבר ויסות המניות. במשך שנים, ויסתו הבנקים את מחיר המניות שלהם בבורסה, עודדו את הציבור לרכוש אותן עד כדי דחיפה של הלוואות ללקוחות לצורך ביצוע הרכישה, ורכשו את המניות של עצמם אף בעזרת קרנות אותן ניהלו עבור הציבור. בסופו של דבר, לא יכלו יותר הבנקים לתמוך במחירי המניות שלהם, הבועה שיצרו התפוצצה, ומחיר המניות קרס, תוך זריעת פאניקה בציבור שהשקיע במניות בצורה כבדה. המסחר בבורסה הופסק למשך שבועיים, כשבמהלך תקופה זו גיבשה הממשלה פתרון למשבר. מניות הבנקים הפכו למעשה לאגרות חוב דולריות עם זכות המרה חזרה למניות. בעיקרון, במקרה זה המדינה לא רצתה להפוך לבעלים של הבנקים, ובעצם העבירה לבנקים הלוואות דרך חברות מיוחדות שרכשו את מניות הבנקים. בסופו של דבר, עברו מניות הבנקים מחברות אלו לידי המדינה לקראת ההפרטה שלהן. עיכובים בתהליך ההפרטה גרמו לזה שחלק מהמניות נשארו בידי המדינה שנים רבות לאחר תום המשבר, חלקן אפילו עד היום.
השלכת משבר ויסות מניות הבנקים על הציבור היתה גדולה,ונפריד כאן בין כמה מקרים- הציבור שחסך את כספו בבנק לא נפגע מהמשבר. מי רכש אתמניות הבנק נפגע, אם כי באופן מוגבל, בזכות התערבות המדינה והמרת המניות לאגרות חוב שהגבילה את ההפסד. בעלי החוב של הבנק לא נפגעו, וכל הבנקים המשיכו לעמוד בתשלומי החובות שלהם. כלל הציבור נפגע בגלל העלות האדירה של מימון תכנית ההצלה של הבנקים, אך אותו ציבור הוא בסופו של דבר גם זה שהחזיק במניות שההסדר הציל את ערכן.
היו גם מקרים נוספים של קריסת בנקים בישראל. בחרתי להביא את שני המקרים האחרונים, וכן את המשבר הגדול של שנות השמונים, שהם כיום אולי הכי מעניינים. ניתן לראות שבמקרי קריסת הבנקים שהצגתי שהתרחשו בארץ, לא נפגעו לקוחות הבנק, ומי שנפגע בעיקר בסופו של דבר הוא כלל הציבור דרך עלות מימון תוכניות ההצלה, ובעלי הבנק שערך האחזקות שלהם קרס. בעלי החוב ומחזיקי החסכונות בסופו של דבר קיבלו את כספם.
בהמשך אביא גם דוגמאות להלאמות של בנקים בעולם במהלך השנה האחרונה כתוצאה מהמשבר העולמי, ונבדוק כיצד השפיעו ההסדרים של בנקים אלו על האזרח ה"פשוט".
מסמך מפורט לגבי הלאמת הבנקים בעקבות משבר ויסות המניות.