מה יקרה אם יקרוס בנק בישראל, או ההלאמה ואתם.

March 20, 2017

רבות מדובר בחודשים האחרונים לגבי הסיכויים שבנק גדול בישראל יקרוס, כמו שקרה כבר לכמה וכמה בנקים בחו"ל. ובכן, מאמר זה אינו עוסק בסיכויים שאכן יקרה דבר כזה, מאמר זה עוסק בשאלה כיצד קריסה של בנק עשויה להשפיע עלינו, האזרחים הפשוטים?

 

 

 

אפתח ואומר, שלדעתי הסיכויים של בנק גדול בישראל לקרוס אינם גבוהים. עם זאת, כמו שציינתי בפתיחה, לא בכך עוסק המאמר, אלא בהשלכות של קריסה כזו היה ואכן תתרחש. על מנת לבדוק את התרחישים השונים, אעזר בדוגמאות מהעבר הקרוב בחו"ל, והרחוק יותר בארץ. ובכן, בתור התחלה, אפתח ואומר שהסיכויים שבנק גדול שקרס בארץ יהפך לחדל פרעון ויפשוט רגל הם אפסיים וזניחים- זה מעולם לא קרה בארץ למיטב ידיעתי (בנקים קטנים זה סיפור אחר, ראו למשל את מקרה הבנק למסחר), ובכל מקרה ארוע כזה הוא נדיר ביותר גם בחו"ל ולא ידוע לי על מקרה כזה שהתרחש במשבר הנכחי בנתיים (אני מדבר כמובן על בנקים גדולים "רגילים", לא בנקי השקעות). התרחיש הסביר במקרה של התרסקות בנק הוא שהמדינה תשתלט עליו ותלאים אותו.

 

מה זו הלאמה?


הלאמה היא פעולה בה המדינה לוקחת בעלות על עסק מסויים. תיתכן הלאמה במספר דרכים- מדינה יכולה פשוט להודיע לבעלים של חברה שהיא מחרימה את העסק שלהם ולוקחת עליו בעלות מלאה בלי שום פיצוי. הלאמה מסוג זה היא ארוע נדיר ביותר במדינות "מתוקנות", ומתרחשת בימינו בעיקר במדינות עולם שלישי בעלות שלטון מפוקפק, כמו למשל וונצואלה. בעבר הרחוק יותר, כל המדינות הקומוניסטיות למעשה הלאימו את כל הרכוש הפרטי בלי לתת כל תמורה שהיא. הלאמה מסוג נפוץ יותר, ורלוונטי לענייננו, היא הלאמה בה המדינה מקבלת בעלות חלקית או מלאה בחברה בקשיים שעומדת בפני פשיטת רגל, ותמורת הבעלות הזו היא מזרימה לחברה הון על מנת שתוכל להמשיך ולתפקד. הבעלות שמתקבלת תמורת הזרמת ההון באה לידי ביטוי בדרך כלל על ידי הנפקה של מניות החברה המולאמת לטובת המדינה או הנפקה משולבת של אגח ואופציות.

 

ונחזור עכשיו לענייננו- מה קורה למעשה עם ה"אזרח" הקטן? 
אותו אחד שמחזיק חשבון בבנק, או בבעלותו מניות ואגרות חוב של הבנק?
ובכן, אפרט בפניכם את מה שצפוי לקרות, לדעתי, לאותם אזרחים, על פי אופי ה"יחסים" בינם לבין הבנק:

  • נפתח עם אזרח המחזיק בבנק חשבון רגיל, שכולל חשבון עו"ש וחיסכון. בעיקרון, כסף שמוחזק בבנק מהווה נכס של הבנק, והוא משתמש בו לצורך השקעה, בעיקר למתן הלוואות. במקרה של בנק שפושט רגל, אם יווצר גל פדיונות מחשבונות, לא יוכל הבנק לעמוד בו, ותאורטית כספם של בעלי החשונות אינו מובטח. עם זאת, בארה"ב קיים ביטוח פדרלי שמבטח את כספי לקוחות הבנקים בגובה של עד 100,000$ כשקיימת יוזמה כיום להגדיל את גובה הכיסוי הביטוחי.בארץ לא קיים חוק המסדיר את ביטוח כספי בעלי החשבונות, אך מן העבר ידוע שלמעשה קיים כיסוי דה פקטו, כלומר המדינה בסופו של דבר תפצה את הלקוחות אם במקרה של פשיטת רגל. מכאן, במקרה של בנק שקורס (בין אם יולאם ובין אם יפשוט רגל), כספו של לקוח שחסך בבנק מבוטח, לפחות עד גובה מסויים.

  • ומה לגבי מי שמחזיק במניות הבנק?
    ובכן, במקרה זה נבדיל בין מקרה שהבנק קורס לחלוטין ופושט רגל- במקרה כזה סביר להניח שלא ישאר דבר בידי בעלי המניות, והכסף מניזול הנכסים בקושי יספיק לכסות את רוב חובות הבנק, לבין מקרה בו הבנק מולאם. במקרה שהבנק מולאם, כמו שהסברתי למעלה, המדינה למעשה תקבל חלק מהבעלות על הבנק. קבלת הבעלות על הבנק תמורת הנפקה של מניות חדשות או אופציות, תגרום למעשה לדילול הערך היחסי של האחזקות של בעלי המניות הקיימים. בדרך כלל לבנק שיעמוד בפני הלאמה יהיה הון עצמי חיובי, אך הוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו השוטפות בגלל קשיי נזילות. כתוצאה מכך, שווי השוק של בנק במצב כזה צפוי להיות נמוך משמעותית מההון העצמי שלו. היות וההנפקה תעשה תמורת סכום שמחושב בצורה שמתבססת על שווי השוק של הבנק, בעלי המניות צפויים לסבול דילול חמור בהרבה מיחס הדילול המתאים ליחס בין ההון שמוזרם על ידי המדינה להון העצמי של הבנק. למעשה, בדרך כלל יוזרם הון קטן בהרבה מהונו העצמי של הבנק תמורת אחזקה גדולה מ-50%, שתיתן למדינה שליטה בבנק. לכאורה, במקרה כזה בעלי המניות של הבנק "נדפקים", אך חשוב לזכור שהאלטרנטיבה לזה היא קריסה טוטלית של הבנק שבה בעלי המניות יאבדו את כל הכסף שהשקיעו.

  • ומה לגבי מי שמחזיק באגרות החוב של הבנק?
    גם פה נבחין בין שני המקרים- במקרה של בנק שקורס ולא יכול לעמוד יותר בהתחיבויותיו, יקבלו בעלי אגרות החוב חלק מכספם, תלוי ביתרת הכסף שתשאר לבנק לאחר סגירתו. מעבר לזה, בנוסף להפסד חלק מכספם, סביר להניח שהמשקיעים באגרות החוב יאלצו לחכות זמן רב עד שישולם להם החלק הזה. במקרה של הלאמה, הרי שההלאמה התבצעה מלכתחילה על מנת להזרים לבנק כסף כדי שיוכל לעמוד בהתחיבויותיו, ולכן המשקיעים באגרות החוב יכולים לצפות להמשיך לקבל את הקופונים ובסוף את הקרן כאילו לא דבר. היות ותרחיש של קריסה טוטאלית ללא הלאמה של בנק גדול היא לא סבירה, אפיק ההשקעה באגרות החוב של הבנקים הגדולים נחשב לאפיק יחסית בטוח מאוד. כמו שניתן לראות, התשואה לפדיון שנותנות אגרות החוב של הבנקים הגדולים נמוכה משמעותית מתשואה של אגחים דומים שהונפקו על ידי רוב החברות האחרות, וקרובה יותר לזו של אגח מדינה.

  • ומה לגבי מי שמחזיק ניירות ערך בחשבון הבנק שלו?
    כאן הסיפור פשוט- ניירות ערך שאתם מחזיקים, בין אם בחשבון הבנק ובין אם בחשבון מסחר אצל ברוקר, רשומים על שמכם בחברת הרישומים. גם אם הבנק יפשוט רגל ויקרוס טוטאלית ללא יכולת לשלם את חובותיו, הוא לא יוכל לגעת בניירות הערך שלכם מבלי לעבור על החוק . לבנק אסור לבצע כל פעולה שהיא בניירות ערך שרשומים על שם לקוחותיו ללא הוראה מפורשת שלהם.

 

 ומה אנחנו למדים מכל זה?


אני חושב שיש כמה מסקנות שניתן להסיק- קודם כל, שככל הנראה, כסף ששוכב בבנק אכן שוכב במקום יחסית בטוח. עם זאת, חשוב לציין שהבטחון הזה לא מוחלט- בנק עשוי לקרוס, ואף אחד לא מבטיח לנו שיהיה מי שיפצה אותנו במקרה כזה. השקעה במניה של חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים העשויים להביא לקריסתה היא השקעה מסוכנת ביותר- בעלי מניות של חברה כזו, גם אם בסופו של דבר תינצל החברה, יכולים להמחק, או לפחות לעבור דילול מאסיבי שיפגע קשות בערך האחזקות שלהם. גורלם של בעלי אגרות החוב של בנק גדול צפוי להיות טוב יותר, או כך לפחות "אומר" השוק בתשואות שהוא נותן לאגרות החוב של הבנקים הגדולים.

 

בעתיד הקרוב אוסיף לכאן סקירה של מספר מקרי קריסה של בנקים וחברות אחרות מהעבר הקרוב והרחוק, החל מהבנק למסחר (קריסה טוטאלית של הבנק, המדינה פיצתה בעלי חשבונות עם עד ארבעה מליון שקלים בכל כספם, ובעלי חשבונות גדולים יותר ב-95% מכספם), ועד WaMu (הולאם ונמכר, בעלי החשבונות והחוב לא נפגעו, בעלי המניות נמחקו).

 

המשך יבוא :)

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

RSS Feed
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon

SEARCH BY TAGS: 

FOLLOW ME:

RECENT POSTS: 

March 20, 2017

March 20, 2017

Please reload

© 2023 by Closet Confidential. Proudly created with Wix.com

  • b-facebook
  • Twitter Round
  • Instagram Black Round