ערך זמן של כסף - מושג חיוני לחוסך ולמשקיע
המאמר הזה פורסם על מנת להבהיר פעם אחת ולתמיד את המשמעות של כסף וערכו. אני עומד למצות כאן את נושא ההיוון עד סופו, כי ללא התובנה הזו אין טעם להמשיך בדיונים כלשהם על השקעות.
אבל למה שמישהו ירצה לבלות את זמנו בקריאת כתבה על היוון, ומה זה בכלל מעניין?
התשובה היא פשוטה: היוון זו פעולה שנועדה לאפשר למשקיע להשוות באופן פשוט ואוניברסלי בין אפיקי השקעה שונים. בפעם הבאה שהבנק יציע לכם משכנתא לא צמודה לעומת הצעה מבנק אחר של משכנתא צמודה, תוכלו על ידי שימוש במחשבון וקצת מחשבה לקבל החלטה חד משמעית לגבי כדאיות כל אפיק, מה שיאפשר לכם לקבל החלטות הנוגעות לחיים שלכם במקום שיקבלו אותן בשבילכם.
אותו הכלל חל גם על השקעות: בפעם הבאה ש"יועץ" ההשקעות בבנק יציע לכם הצעה שבמקרה אחר לא הייתם יכולים לסרב לה (מפאת בורות כללית, בושה וחוסר עניין), תוכלו לענות לו כי אתם בוחרים באפשרות אחרת תוך שרבוטים של כמה נוסחאות ותקתוק במחשבון, מה שישאיר אותו בסבירות גבוהה פעור פה ונעדר רצון לדחוף לכם קרנות נאמנות שאתם לא צריכים.
אם כן, לאחר שתיארתי את הסיבות שעשויות להיות לכם להתעניין בכלי הקסום הזה שיאפשר להם להתגבר גם על פקיד הבנק הקשוח והממולח ביותר (ויאפשר לכם לראות את העולם הפיננסי כפי שהוא באמת), נוכל להתחיל בהסברים, מתוך תקווה שחלק כלשהו מהקוראים לא נטש או נרדם על המקלדת.
המונח היוון, באנגלית Time value of money, מתייחס לפעולה טכנית(כמה חישובים) שנועדה לאפשר השוואה בין אפשרויות שונות. לדוגמא, אם אתם רעבים, אתם צריכים לקבל החלטה - האם לאכול תפוח או אגס. אני מניח שחלק יצעקו שתפוח זה הכי טוב, וחלק יעדיפו אגס. איך ההחלטה הזו מתקבלת?
בפועל, כך גורסת התיאוריה הכלכלית, לכל אדם יש מין תפיסה של הנאה שהוא צופה לקבל מאגס ומתפוח. יש אחד שמבחינתו שני תפוחים נותנים לו אותה הנאה כמו אגס, ואדם אחר בכלל לא מוכן לוותר על האגס שלו אלא אם יציעו לו 10 תפוחים. בכל מקרה יש יחס המרה מסוים שבו כל אדם יהיה מוכן להחליף את התפוחים באגסים או להיפך.
כמו כן, גם לגבי בחירה של אדם לקחת או להימנע מסיכון - אדם מסוים יעדיף לקפוץ מרכבת נוסעת על פני להתקרב לקן צרעות. כמובן שיש דברים שהוא יחשוב לגרועים יותר אפילו מקן צרעות ויבחר בקן צרעות על פניהם. נקרא לסולם שבו האדם מודד את הבחירה הזו סולם הסיכון.
אותו ההיגיון בדיוק חל על החלטות הנוגעות להשקעות - לכל אדם יש מגוון מסוים של אפשרויות העומדות לרשותו להשקיע את כספו. כל אפשרות נותנת הנאה אחרת(תשואה) ויש בה סיכונים אחרים (סיכון). כשאדם שוקל פעולה, הוא משקלל את הסיכונים עם הסיכויים ומקבל החלטה. למשל, אם אני רעב, ייתכן שאעדיף לטפס על עץ המכיל קן צרעות על מנת להשיג כמה תפוחים על פני עץ אחר ללא צרעות שיש עליו אגסים שאותם אני אוהב פחות.
באופן דומה, ייתכן שאעדיף להשקיע את כספי במניות של חברות נדל"ן בארה"ב שהן אמנם יכולות להיות יותר מסוכנות מנניח פק"מ בבנק, אבל התשואות קורצות לי מספיק בשביל שאחליט לקחת את הסיכון.
החוכמולוג התורן כמובן ישאל: אבל לא נראה לך שמדובר בהתאבדות? הרי העיתונים צבועים בכתבות אדומות שמבשרות לנו שיום הדין הגיע והנדל"ן בארה"ב אינו שוה אגורה שחוקה! התשובה לשאלה הזו היא שכשאני רואה עץ עם צרעות, אני סופר את מספר התפוחים על העץ. יש הרבה אנשים שלמראה צרעות מתמלאים אימה ובורחים, למרות שהעץ מלא פרי.
אחת הטרגדיות של העידן המודרני היא אובדן היכולת של אנשים לקבל החלטות פשוטות מעין אלו שתיארתי בנוגע לכסף שלהם (ובהרחבה לגבי חייהם) בגלל התחושה הכללית שזה מסובך ושאולי עדיף להשאיר את זה למומחים. זו טעות חמורה שיוצרת פרנסה לאנשים שבמקום להושיט לכם את החכה, הם מחכים לכם עם הדגים (הרזים, תנחשו לבד מי קיבל את השמנים).