תשואת החזר הון למשקיעים (Payout Yield)

 תשואת דיבידנד של מניה היא כלי מקובל לבדיקת התמחור שלה, ואף קיימות אסטרטגיות השקעה שמנסות לעקוף את השוק ע"י שימוש ביחס פיננסי זה. אסטרטגיה מפורסמת כזאת היא שיטת "Dogs of the Dow", הבוחרת 10 מניות ממדד ה- DJI ע"פ תשואת הדיבידנד שלהן (לא אפתח פה בדיון על האסטרטגיה עצמה). כמו כן, בחברות בהן קשה עד בלתי אפשרי להעריך את תזרים המזומנים החופשי לבעלי המניות (למשל, במגזר הפיננסי) ובחברות בהן שיעור תשלום הדיבידנד מסך הרווחים גבוה משתמשים פעמים רבות בתשואת הדיבידנד לבדקית התמחור, על פי מודל הצמיחה של גורדון ונוסחאות DCF דומות.

קו המחשבה מאחורי השימוש בדידיבנדים לבדיקת התמחור הוא שהדיבידנד הוא תזרים מזומנים ודאי שהבעלים מקבלים לידיהם, והרי ברור שמחיר נכס כלשהו נובע מתזרים המזומנים העתידי שלו.  

עולה השאלה: האם דיבידנד זהו התזרים היחיד שהחברה משלמת לבעלי המניות? עד תחילת שנות ה- 80 התשובה אכן הייתה "כן"- היחס שבין הסכום שהחברות הקדישו לחלוקת דיבידנד לסכום שהוקדש לרכישת מניות חזרה נטה בצורה מוחלטת לטובת הדיבידנד, ולא הייתה ממש סיבה להתחשב ברכישה חזרה של מניות. מאז שנות ה- 80, אנו עדים לעליה מתמדת בסכומים בהן החברות רוכשות חזרה את מניותיהן, אקט שמהווה החזרת הון לבעלי המניות, ע"י צמצום כמות המניות של החברה. כמו כן, אנו עדים לעליה בהנפקות, אקט שמדלל את אחזקת הבעלים הקיימים בחברה. מובן שלרוב לא אותן החברות רוכשות חזרה ומנפיקות מניות. ניתן לראות את התפתחות הסכומים שמוקצים לדיבידנד ורכישה חזרה של מניות מול התמורה מהנפקות בגרף המצורף (הסכומים מותאמים לאינפלציה).  

לאחר שראינו שלרכישה חזרה של מניות ולהנפקתן יש השפעה בעלת משקל רב על החזר ההון למשקיעים, ניתן להציע יחס חדש במקום תשואת הדיבידנד- יחס תשואת החזר הון למשקיעים (Payuot Yield). במקום שימוש בסכום הדיבידנד לבד, צריך להוסיף לו את הסכום שבו נרכשו חזרה מניות, פחות הסכום שהתקבל מההנפקה. החיסרון של היחס הוא בחוסר היציבות שלו- לעתים יש חברות שמנפיקות מניות חד פעמית, וכנ"ל לגבי רכישות חזרה. כמו כן, לחברה הרבה יותר קל להפסיק לרכוש מניות מאשר להפסיק לחלק דיבידנד, מבחינת ההשפעה על הערכות הציבור לגבי סיכונה הפיננסי. לכן כדאי להשתמש בנתונים ממוצעים של מספר שנים, ולא בשנה האחרונה בלבד, ולהגיע למספר שייצג את מה שקורה בחברה במהלך פעילות רגילה.

לסיום, קצת סטטיסטיקה- במחקר On the importance of measuring payuot yield: implications for empirical asset pricing שהתפרסם ב- Journal of Finance באפריל 2007 נמצא כי לתשואת החזר הון למשקיעים יש יכולת חיזוי טובה יותר מתשואת הדיבידנד לגבי תמחור ני"ע.