שורט \ short sale\ מכירה בחוסר
מכירה בחוסר, או "שורט" היא למעשה מכירה של נייר ערך שאינו נמצא ברשותך. מכירה בחוסר מהווה אפשרות להרוויח מירידה בערכו של נכס, או לעיתים אפשרות לקחת הלוואה לצורך רכישת ניירות ערך בריבית נמוכה יחסית.
במכירה רגילה בחוסר, משאילים את הנייר ממישהו שיש ברשותו את הנייר (בדרך כלל זה יהיה הברוקר שלך, שברשותו ניירות ערך רבים דרך חשבונות של לקוחות או בתיק הנוסטרו) תמורת דמי השאלה. בתקופת ההשאלה, מחוייב השואל לשלם למשאיל כל תשלום ריבית\קרן\דיבידנד שיינתן, בנוסף לדמי ההשאלה. את הנייר המושאל מוכר המשאיל בשוק כמו כל נייר ערך רגיל, כשאין למעשה לצד השני של העסקה כל דרך לדעת שהנייר שהוא רכש נמכר לו בחוסר (ולמעשה, זה גם לא משנה לו, לפחות לא במקרה של מכירה רגילה בחוסר). במרבית המקרים, ישאף השואל לרכוש את הנייר שמכר במחיר נמוך ממה שמכר אותו בתוספת עלות ההשאלה (דמי ההשאלה בתוספת תשלומים שחוייב בהם עבור קופונים וכדומה), וכך לממש רווח הון.
סוג נוסף של מכירה בחוסר, הוא מכירה "עירומה" בחוסר. במקרה זה, המוכר בחוסר לא משאיל את הנייר לפני מכירתו, כך שלמעשה הוא יוצר "נייר פיקטיבי" שאין לו כיסוי מהחברה המנפיקה. את תשלומי הדיבידנד וכדומה ישלם במקרה זה המוכר ישירות לרוכש. הבעייתיות של מכירה מסוג זה היא ברורה, והיא למעשה לא חוקית, ולכן לא אפתח את הכיוון הזה. חשוב לציין שלאחרונה החלו בארה"ב לאכוף את חוקי המכירה העירומה בחוסר, כך שכיום אי אפשר לעשות את זה, ומי שנתפס עשוי להיענש בחומרה.
מכירה בחוסר היא בעיקרון עסקה מסוכנת - כמו שתיאורטית הרווח מרכישה של מניה אינו מוגבל, כך ההפסד ממכירתה של המניה בחוסר אינו מוגבל. מול מכירה בחוסר ידרוש בדרך כלל הברוקר בטחונות משמעותיים, ועם ההפסד על הנייר יחרוג מדירשות הבטחונות של הברוקר, עלול הברוקר לחסל את הפוזיציות של השואל תוך כדי גרימת הפסדים משמעותיים ביותר שאינם ניתנים לתיקון גם אם מחיר המניה ירד בעתיד או היא אפילו תמחק מהמסחר תוך כדי איבוד כל ערכה (מה שעקרונית מביא לרווח הגדול ביותר האפשרי למוכר בחוסר). למעשה, בתקופת בועת ההיי טק, היו משקיעים רבים שזיהו תמחור מנופח, מכרו בחוסר חברות שמחיריהן היו מנופחים מאוד, ואיבדו את כל כספם רק בגלל שמחיר המניה אותה מכרו בחוסר עלה משמעותית לפני שהתרסק אל מחירים שפויים יותר, או מחיקה טוטאלית.
חשוב לציין, שאם נסתכל על כלל השוק, התוחלת הכללית של מכירה בחוסר לטווח רחוק היא שלילית, בגלל שערך השוק של החברה הממוצעת גדל עם הזמן. מכירה בחוסר מתוך שאיפה לממש רווח הון היא בדרך כלל כלי שמשתמשים בו סוחרים לטווח קצר, או משקיעים שמוכנים לקחת סיכון גבוה. אני רק אזכיר שוב את העובדה שאנשים רבים שזיהו נכונה תמחור מנופח בעת בועת ההיי טק הפסידו את התחתונים רק בגלל שלא ידעו לתזמן מתי יתרסק מחירן המנופח של המניות אותן מכרו בחוסר. כמו שיודע מי שכבר מכיר את האתר, אנחנו בלונג לא ממש מאמינים בתזמון, אם של השוק ואם של חברה מסויימת, ולכן לא מוכנים לקחת סיכונים שתלויים בתזמון נכון. את תזמון השוק אנחנו משאירים לגאונים עם ביצי שור כמו ג'ורג' סורוס, שגם יודעים להשאיר לעצמם פתח מילוט למקרה שהציפיות שלהם התבדו.
ועכשיו, לדוגמא מספרית, והיות ואנחנו עוסקים בשוק, נלך כמובן על דוגמא שמבוססת על עגבניות: כידוע לכולם, חברת אוסם, עוסקת בין השאר בייצור קטשופ (עומד על הראש, יצירת מופת קולינרית, אגב). קטשופ כידוע מיוצר מעגבניות. חברת אוסם מחזיקה בכמויות ענק של עגבניות במחסנים, שפשוט יושבים ומחכים שם עד שזורקים אותן למכונה שממועכת ומרסקת אותן לצורך ייצור קטשופ. ברוך, בחור שעוקב אחרי מחירי השוק של ירקות, הגיע למסקנה שמחיר העגבניות כיום בשוק מאוד גבוה. למעשה, הוא כל כך בטוח שמחיר העגבניות ירד, שהוא מוכן להשקיע בזה כסף. ברוך פונה לחברת אוסם, ומבקש להשאיל כמות מסויימת של עגבניות. היות ואוסם מחזיקים את העגבניות לטווח רחוק לצורך ייצור קטשופ, ולא לצורך מכירתן בשוק כעגבניות בטווח הקצר, אין להם שום בעיה להשאיל לו את כמות העגבניות המבוקשת, בתמורה לתשלום "דמי השאלה" של 100 שקלים לטון, והתחייבות לאיכות העגבניות שיוחזרו. ברוך שואל טון עגבניות, ורץ למכור אותן בשוק במחיר של -12 שקלים לקילוגרם, כך שהוא מקבל תמורתן 12,000 שקלים. כעבור שבוע, מחיר העגבניות בשוק יורד, וברוך רץ מהר לקנות טון עגבניות במחיר 5 שקלים לקילוגרם או סך הכל 5000 שקלים. את העגבניות הוא מעמיס מייד לטנדר שלו ונוסע למחסני חברת אוסם על מנת להחזיר להם עגבניות ולסגור את הפוזיציה שלו.
הבה נבחן מה ברוך עשה: הוא שאל מאוסם טון עגבניות, ושילם להם עבור הזכות הזו 100 שקלים. חברת אוסם, אם כך, הרוויחה פה 100 שקלים. ברוך מכר את טון העגבניות בשוק תמורת 12,000 שקלים אותם הוא שילשל לכיסו, וכעבור שבוע רכש בחזרה טון עגבניות תמורת 5000 שקלים. מכאן, הרווח של ברוך הוא 12,000 השקלים שקיבל במכירה, פחות 100 השקלים ששילם לאוסם ופחות 5000 השקלים ששילם עבור רכישת טון עגבניות בשוק על מנת להחזירן לחברת אוסם. סך הכל, אם כן, הרוויח ברוך 6900 שקלים בשבוע.
אם תשימו לב, השקעתו המקורית של ברוך היתה 0 שקלים. בעולם האמיתי לא ניתן לבצע עסקה כזו- בעלי העגבניות ידרשו בטחונות שתוכלו להחזיר להם את העגבניות שלהם. בטחונות כאלו יכולים להיות כסף שהופקד אצלם למשך התקופה, או, אם אתם סוחרים בירקות כמו ברוך, ירקות אחרים שעומדים במחסן של ברוך שכרגע הוא לא מתכוון למכור. במציאות ניתן להשתמש בניירות ערך בחשבון מסחר כבטחונות למכירה בחוסר, בכפוף לתנאים מסויימים. התסריט שבחנו כאן היה תסריט די אופטימי. אם מחיר העגבניות בשוק היה עולה, ייתכן שבסופו של דבר ברוך היה מתייאש וסוגר את הפוזיציה שלו בהפסד. אפשרות נוספת יכולה גם להיות שמחיר העקבניות יעלה, אפילו רגעית, למחיר כל כך גבוה שבאוסם יחששו ויממשו מיד את הבטחונות של ברוך, תוך כדי רכישה בשוק של עגבניות במחיר יקר תמורת הירקות שבמחסנו ששימשו ערובה.
אוסיף כאן ואציין שמכירה בחוסר יכולה לשמש גם למטרות פחות ספקולטיביות כמובן. אם למשל מוכרים בחוסר איגרת חוב שמחירה משקף לה תשואה נמוכה מאוד, מקבלים למעשה הלוואה זולה. הלוואה זו יכולה לשמש רק לצורך רכישת ניירות ערך בתיק השקעות, ומחייבת מתן ערבויות מתאימות. בגלל הסיכון של הערבויות, צריך לחשוב טוב טוב מה עושים עם הלוואה כזו, השקעה של הלוואה כזו באפיק מסוכן מסוכנת בדיוק כמו מכירה בחוסר של אותו נייר מסוכן. שימוש לא ספקולטיבי נוסף למכירה בחוסר היא הורדת החשיפה לחברת בת מסויימת ברכישת חברה, בעיקר חברת אחזקות. כשמשקיע רוצה לרכוש חברה שמחזיקה בחברות בנות, אך רוצה לא להחשף לאחת הבנות שלה שנסחרת בבורסה, יכול המשקיע לרכוש את מניות חברת האם ולמכור בחוסר את מנייות חברת הבת בכמות שמגלמת אחזקת המניות שלו בחברת האם. דוגמא מפורסמת לזה היא לונג חברה לישראל שורט כיל.