top of page

FOLLOW ME:

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
RSS Feed

RECENT POSTS: 

SEARCH BY TAGS: 

No tags yet.

מתי למכור?

בדומה לשיקולי קניית מניות, גם שיקולי המכירה מתבססים על הפעילות של החברה ועל המחיר שלה:

פעילות החברה: השיקול הכי הגיוני- משהו השתנה בפעילות של החברה, ברמה כזאת שאנו לא חושבים שהיא אטרקטיבית כמו שחשבנו מקודם. בהנחה שהקניה התבצעה על סמך ניתוח הפעילות לא צריכה להיות בעיה לבדוק האם החברה עומדת בתחזיות שהצבנו. כיוון ששווי החברה נגזר מרווחיה העתידיים, סימן מכירה יגיע כאשר אנו צופים ירידה ברווחיות. הדילמה מתחילה כאשר צריך להחליט האם השינוי הוא חד פעמי ולא ישפיע על החברה בעתיד, או שיש לו השפעה ארוכת טווח.

כמו כן יהיו שיגידו שכדאי למכור כאשר החברה נקלעת לקשיים ולקנות שוב אחרי שהיא תצא מהם- הבעיה בגישה זו היא שקשה לחזות כיצד ישתנה המחיר של החברה בגלל אירוע חד פעמי והאם המשקיעים יתחילו למכור. עם זאת אני מאמין שכל עוד לא בטוחים שההשפעה חד פעמית וחולפת כדאי למכור, אבל זה כבר תלוי בשנאת הסיכון האישית של כל משקיע. בעצם, כאשר קוראים דוח חדש של חברה מוחזקת, מבחינת ניתוח הפעילות כדאי לעשות ניתוח הדומה לניתוח שעושים כאשר שוקלים לקנות חברה, ולהחליט על פיו- אם מבחינת הפעילות לא היינו קונים אותה אין סיבה להמשיךולהחזיק בה.

מחיר החברה: כאן הסיפור קצת יותר מסובך, בעיקר בגלל אי היכולת לחזות את השינוי במחיר בעתיד. בעוד שפעילות החברה מתנהגת באופן רציונאלי וניתן לניתוח, המחיר לא תמיד מושפע משיקולים הגיוניים ולכן אין לנו יכולת לחזות אותו. ממה שאני יודע, יש שתי גישות העוסקות במחיר: הראשונה היא של באפט שהצהיר לא פעם שכאשר הוא קונה חברה הוא מתכנן להחזיק אותה עד אינסוף (למרות שבפועל לא תמיד פעל כך). מובן שהשיקול של המחיר מתבטל ונבחן רק את הפעילות. באפט טוען שכל עוד אנו לא מוצאים אלטרנטיבה טובה יותר אין סיבה למכור.

הגישה השנייה טוענת שכאשר המחיר של החברה מגיע לרמה שקבענו מראש עלינו למכור את החברה. למשל, אם אנו מעריכים שהחברה שווה 100 שקל וששווה לנו להחזיק אותה במחיר זה, אפשר להחליט שנמכור אותה אם היא תיסחר במחיר של 120 שקל- פרמיה של 20%, מתוך הנחה שהמחיר לא יעלה בהרבה על השווי הפנימי. מובן שהקריטריון של הפרמיה שבה נהיה מוכנים למכור הוא אינדיבידואלי והמספר שהבאתי (20%) הוא לצורך הדיון בלבד.

בשונה מבאפט הגישה הזאת מעדיפה נזילות על פני אחזקה של חברה יקרה. הבעיה כאן היא שבעת ביצוע הניתוח לפני הקניה ייתכן ונקל ראש בקריטריונים,בעוד שכאשר יודעים שקונים כדי להחזיק לטווח ארוך מאוד אין ברירה אלא למצוא את החברות הטובות ביותר.

bottom of page